פסק-דין בתיק ב"ל 23359-01-11

השופט לובוצקי:

השאלה העומדת להכרעה בהליך שלפנינו, נוגעת לזכאותו של התובע למענק בגין עבודה מועדפת בהתאם להוראת סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), בגין עבודתו בחוות סוסים בקיבוץ נען.

אין מחלוקת באשר לתקופת העבודה של התובע, לאחר תום שירותו הצבאי. השאלה הנתונה להכרעה הינה, האם עבודתו בחוות הסוסים היא בגדר "עבודה נדרשת/מועדפת", כהגדרתה בחוק.

התובע, יליד שנת 1987, השתחרר משירות סדיר בצה"ל ביום 3.5.09. החל מיום 21.6.09 ועד ליום 18.12.09 התובע עבד בחוות הסוסים שבקיבוץ נען (להלן: "החווה"), במקום מגוריו.

התובע טוען כי בטרם החל לעבוד בחווה, פנה לסניף המל"ל ברחובות על מנת לברר האם עבודתו בחווה תוכר כעבודה מועדפת/נדרשת לצורך קבלת המענק. לצורך האמור, פנה לחוות וקיבל מהם את פרופיל החווה, מהות התפקיד ושעות העבודה.

את המידע הנ"ל לשלח למל"ל בפקס ביום 17.5.09 (סעיף 6, ת/3 לתצהירו). לטענתו, לאחר כשבועיים התקשרה אליו פקידה של המל"ל וביקשה לקבל את הטלפון של מנהלת האורווה, גב' לימור יהודאי (להלן: "גב' יהודאי") על מנת לברר עמה מה בדיוק נעשה בחווה לצורך בחינה האם העבודה בחווה תוכר כ"עבודה מועדפת" .

לדברי התובע, לאחר מכן מסרה לו גב' יהודאי כי הפקידה אכן התקשרה אליה ושאלה אותה מספר שאלות והיא השיבה לה, בין היתר, שבחווה יש גם סייחים וסוס שאינו מסורס. בתגובה, מסרה לה הפקידה כי מאחר ובחווה גם מגדלים סוסים, תוכר העבודה כעבודה נדרשת (סעיף 8 לתצהירו). כשעה לאחר שיחתו הראשונה עם הפקידה, היא (הפקידה) חייגה אליו שוב ומסרה לו כי עבודתו בחווה תוכר כעבודה נדרשת (סעיף 9 לתצהיר התובע). ביום 23.2.10 הגיש התובע למל"ל ברחובות תביעה לתשלום מענק לחייל משוחרר (ת/4 לתצהיר התובע). להפתעתו הרבה, ביום 17.3.10 קיבל לידו מכתב דחייה מאת המל"ל, הדוחה את תביעתו למענק עבודה נדרשת/מועדפת, מהטעם כי עבודתו בחווה "אינה עבודה אשר הוכרה כעבודה נדרשת" (העתק מכתב הדחייה הנושא תאריך 28.2.10 צורף כת/5 לתצהיר התובע). בהמשך התובע ניגש לסניף המל"ל וביקש לברר את סיבת הדחייה. או אז נאמר לו ע"י הפקידה כי רק עבודה בחווה לגידול בעלי חיים להרבעה והמלטה מזכה במענק (סעיף 14 לתצהיר התובע).

פניות נוספות למל"ל באמצעות מנהלת המחלקה, גב' עמרם מאירה, נענו בשלילה (סעיפים 15-18, ת/6- ת/8 לתצהיר התובע).

מטעם התובע העידה גב' יהודאי. גב' יהודאי הצהירה כי למיטב זכרונה, בחודש יוני 2009 או סמוך לכך, יצרה עמה קשר פקידת המל"ל קשר טלפוני ושאלה אותה האם מגדלים באורווה סוסים ו/או אם יש באורווה סוס הרבעה. בתגובה השיבה לה כי אכן בחווה מגדלים סוסים- כי בעת השיחה היו באורווה שני סייחים וסוס אחד לא מסורס.

לאור תשובתה, השיבה לה הפקידה, כי מעצם העובדה שבחווה מגדלים סוסים, העבודה בחווה תוכר כעבודה מועדפת (סעיפים 3-5 לתצהירה). בבית הדין העידה גב' יהודאי כי בתקופה הרלוונטית היו בחווה שני סייחים לגידול וזכר אחד מרביע (עמ' 6 שורות 20-21, 24).

לטענת הנתבע התובע לא הוכיח כי עיקר ייעודה ושימושה של החווה שבה עבד הוא לגידול בעלי חיים. כמו כן, הנתבע הודיע לתובע כבר ביום 28.2.10 כי זכאותו תיבדק מחדש אם יעבוד בעבודה נדרשת עד ליום 3.5.11 (ת/6 לתצהיר התובע), אלא שהתובע בחר שלא לעבוד יותר במקום עבודה המזכה במענק. לפיכך נטען, כי יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

סעיף 174(ב) לחוק קובע את הזכאות למענק למי שעבד בעבודה מועדפת כאמור:

"מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסע' קטן

(ג): ...

 (2)   הוא עבד 6 חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום שחרורו משרות סדיר על פי חוק שרות בטחון למעט שרות צבאי לפי התחייבות לשרות קבע בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת. "  

"עבודה מועדפת" מוגדרת בסעיף 174 (א) לחוק כ:

"עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט

בלוח ח'; ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה